השם דמנציה מגיע אלינו משפות זרות, בעברית קראו לזה בעבר שיטיון והיום המחלה נקראת קיהיון, אבל לא משנה איך קוראים לזה – מדובר במחלה קשה וחשוכת מרפא, שלא ניתן לעצור אותה ובוודאי שלא להחזיר את הגלגל לאחור.

למעשה זו לא מחלה אלא תסמונת, שבה התפקודים הקוגניטיביים, כלומר החשיבתיים הולכים ומידרדרים. השינויים באופיו של החולה בגלל תסמיני הדמנציה משפיעים לא רק עליו, אלא גם על כל בני המשפחה האחרים.

מה זה דמנציה

אז הזכרנו שהתפקודים הקוגניטיביים הם אלה שנפגעים, והכוונה היא ליכולות כמו זיכרון, התמצאות בזמן ובמרחב, ובהמשך גם יכולת הדיבור. כדי להחשיב את ההידרדרות הקוגניטיבית כאחת המחלות הדמנטיות ולא תהליכי זיקנה טבעיים, הפגיעה צריכה להיות משמעותית לעומת היכולות שהיו בעבר.

בין היתר, זה אומר שצריכה להיות מלווה לכך פגיעה משמעותית בהנהלות השגרה בחיי היום-יום. כך למשל, ירידה קלה ביכולות הקוגניטיביות שבה עדיין ניתן לתפקד באופן עצמאי לא נחשבת לדמנציה. 

מה זה דמנציה | טיפולים ותסמינים של דמנציה

יש מספר גורמים שיכולים לגרום לדמנציה:

    1. אלצהיימר: הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה שאחראי לבין 60% ל-80% ממקרי הדמנציה הוא מחלת האלצהיימר. כנראה שזו גם הסיבה לכך שרבים מתייחסים לאלצהיימר ולדמנציה כאל מחלה זהה, למרות שזה לא מדויק. 
    2. דמנציה וסקולרית: המחלה הדמנטית הזו אחראית לעד 20% ממקרי הדמנציה וגורמים לה כלי דם במוח שנפגעו. הפגיעה יכולה להיות ממחלות של כלי דם שגורמות לדימום מוחי, מחסימת כלי דם קטנים במוח, או חסימת כלי דם גדולים עקב אירוע מוחי. 
    3. דמנציה מעורבת: מצב נדיר יחסית אך קיים, שבו מתקיימת בו זמנית שתי מחלות דמנטיות. בדרך כלל מדובר בשני המצבים הקודמים שתיארנו, דמנציה וסקולרית ואלצהיימר. 
    4. פרקינסון: האזור במוח שנפגע במחלת הפרקינסון הוא זה שאחראי על התחום המוטורי. אצל חולי דמנציה, הפגיעה היא באזורים העליונים יותר של המוח שאחראים על התפקודים הקוגניטיביים. למרות ההבדלים הללו, שכיחותם של מצבים דמנטיים אצל חולי פרקינסון גבוהה באופן משמעותי, פי 2 עד 6, ביחס לאוכלוסייה שאינה חולה בפרקינסון. בנוסף, מחקרים מראים שבשלבים מתקדמים של פרקינסון, מחציתם סובלים גם מדמנציה.

 

דמנציה תסמינים – למה צריך לשים לב?

יש סוגים שונים של דמנציה שמיד נרחיב עליהם קצת יותר, אבל חלק ניכר מהתסמינים משותפים. מה שעוד משותף לכל סוגי המחלות הדמנטיות, הוא שהתסמינים מופיעים בהדרגה, כלומר מתחילים באופן קל ומחמירים עם הזמן. זו הסיבה שלעיתים האבחנה ניתנת באופן מאוחר, משום שבשלב ההתחלתי מתבלבלים לחשוב שמדובר בהידרדרות קוגניטיבית בשל תהליכי זיקנה. במקרים רבים מאוד מי ששם לב להופעתה של דמנציה הם בני המשפחה ולא החולים עצמם. 

אלה התסמינים המוכרים ביותר של דמנציה שחשוב מאוד לשים אליהם לב:

  • פגיעה בזיכרון: חולים רבים שוכחים שמות של אנשים, יחסי קרבה – משפחה וחברים, מאבדים חפצים, לא זוכרים היכן השאירו ארנק ומפתחות, משאירים גז דולק משום ששכחו שהם בכלל תכננו לבשל או לחמם משהו, ועוד. 

 

  • חוסר התמצאות: גם בזמן וגם במרחב. בזמן הכוונה לכך שהם שוכחים תאריכים ופגישות, מתבלבלים בימים, ושואלים ״למה הגעת היום אם קבענו למחר, יום שלישי״, כשהיום יום שלישי. במרחב הכוונה לכך שהם שוכחים מדוע הם יצאו מהבית, לאן פניהם מועדות, ואפילו לא מזהים רחובות מוכרים באזור המגורים שלהם. חוסר ההתמצאות במקום מוביל לאחד מהמאפיינים המוכרים ביותר של מחלות דמנטיות – הליכה לאיבוד. 

 

  • קושי ללמוד דברים חדשים: לחולים דמנטיים קשה לבצע משימות מוכרות, לא כל שכן ללמוד לבצע דברים חדשים. נלווה לכך גם קושי בביצוע משימות מורכבות. 

 

  • קושי בדיבור: לא מדובר רק בקושי בפעולת הדיבור עצמה, שגם הוא בתורו מגיע, אלא גם בקושי למצוא מילים לשיחה, ושימוש לא נכון במילים שכבר משתמשים בהן. 

 

  • שינויים התנהגותיים: פעמים רבות מחלות דמנטיות מלוות בשינויים במצב ברוח, דיכאון, התפרצויות עצבים, וגם אלימות וקללות. 

 

  • קושי בשיפוט: המוח הדמנטי לא מצליח לקבל החלטות נכונות, מתחילה פזרנות של כסף לאנשים זרים, משום שהחולים לא מסוגלים לשפוט מה נכון לעשות ומה לא. 

 

מאמרים מומלצים לקריאה:

 

סוגי דמנציה

הזכרנו כבר את אלצהיימר, דמנציה וסקולרית, ודמנציה משולבת עם פרקינסון. אבל יש עוד כמה סוגים של דמנציה ששווה להתעכב עליהם מעט:

דמנציה פרונטלית: מחלה דמנטית שנקראת גם ניוון פרונטו טמפורלי משום שהניוון שגורם לה מתרחש באזור הטמפורלי והפרונטלי במוח. זה החלק במוח שאחראי על קליטת מידע, שליטה בשפה, שליטה בהתנהגויות, תפקודי חשיבה גבוהים כמו קבלת החלטות ופתרון בעיות מורכבות, ועוד. 

דמנציה עם גופיפי לואי: במחלה הדמנטית הזו מצטבר חלבון במוח, והצברים שלו נקראים גופיפי לואי. בנוסף לתסמינים אופייניים אחרים של דמנציה, דמנציה עם גופיפי לואי מלווה גם בהזיות ובסימנים שמזכירים מחלת פרקינסון. ההזיות הן בעיקר לראות דברים שאינם קיימים, משום שהחלבון שנוצר הורס את התפקוד התקין של המוח באזור שבו הוא פוגע. 

מניעת דמנציה – זה בכלל אפשרי?

אין פה שום אפשרות להגיד לכם ״אם תעשו את ככה ולא תעשו את זה לא תהיה לכם דמנציה״. אבל כמה גורמים שעלולים להגדיל את הסיכויים ללקות במחלות דמנטיות ואם נימנע מהם, הסיכוי והסיכון ללקות בדמנציה יפחת.

רוב מה שנגיד כעת קשור לאורח החיים של כל אחד ואחת מאיתנו. הדבר הראשון הוא הפסקת עישון ומניעה ככל הניתן מאלכוהול. יש להקפיד על תזונה נכונה ממזון טרי ולא מעובד, לשמור על משקל ועל BMI תקינים. גם עיסוק בפעילות גופנית באופן שגרתי מצמצם את הסיכוי לדמנציה. אזנו את לחץ הדם, ערכי הסוכר והשומנים בדם. אלו הם גורמי סיכון קרדיווסקולריים שיכולים להאיץ דמנציה. 

והנה דבר שלא קשור לאורח חיים בריאותי, וזה להתמיד כל הזמן בפעילות גירוי מנטלית. ממש כמו שכדי שתהיה לנו יד שרירית אנחנו צריכים לאמן אותה, כך גם כדי שהמוח שלנו ימשיך לפעול באופן תקין אנחנו צריכים לאתגר אותו. לימדו שפה חדשה, רכשו כישור חדש כמו נגינה על כלי שאינכם מכירים, לימדו תחום שאינכם בקיאים בו, ואפילו משחקי מחשב מתקדמים מפעילים אזורים רדומים במוח שיכולים לעזור לכם. 

טיפול לדמנציה – אילו אפשרויות קיימות?

יש תרופות שמסייעות לטיפול בדמנציה, אך הן מקלות על התסמינים בלבד, ורק בחלק מסוגי דמנציה. המשמעות היא שהתרופות הקיימות לא משנות את התקדמות המחלה, לא מעכבות אותה, ולא מאטות אותה. התרופות שבהן משתמשים לטיפול בדמנציה פועלות על המוליכים העצביים שאחראים לאינטראקציה הבין-עצבית, חלקן מעכבות את פירוק המוליכים ואחרות חוסמות את קולטני הגלוטמט במוח. 

טיפול טבעי לדמנציה הוא אפשרות נוספת שאפשר לשלב בסל הטיפולים. ניתן לשלב רפואה מבוססת צמחים או לבדוק אפשרויות שקיימות בעולמות הרפואה המשלימה. גם כאן חשוב להבין שמדובר בהקלה על התסמינים ולא בהבטחות לריפוי. 

דמנציה תוחלת חיים – כמה זמן המחלה נמשכת?

קשה לנבא תוחלת חיים לאנשים עם דמנציה משום שזה תלוי גם בשלב אבחון המחלה. הממוצע נע סביב השמונה שנים. למרות זאת, תוחלת חיים עם דמנציה יכולה להיות קצרה הרבה יותר, ויש גם כאלה שחיים יותר מ-12 שנה עם דמנציה. ההסכמה בין אנשי המקצוע היא שמהשלב של דמנציה מתקדמת, תוחלת החיים מתקצרת משמעותית. דמנציה מתקדמת היא השלב שהו התסמינים כוללים קשיים ניכרים בניידות, ביכולות הלעיסה וביכולת הבליעה של החולים. 

מסגרות מגורים עבור חולי דמנציה

הסכמה נוספת היא, שאדם עם דמנציה שגר לבדו בבית, ללא עזרה צמודה וללא מסגרת, תוחלת החיים שלו צפויה להיות קצרה יותר בהשוואה לאדם שמקבל מסגרת טיפולית. לשם כך יש בתי אבות לתשושי נפש, או מחלקות לתשושי נפש בבתי אבות. בית אבות לתשושי נפש מיועד לטיפול באנשים עם מחלות דמנטיות, הוא מוכן לכל אפשרות רפואית שעלולה לקרות, עם צוות מוכשר ומיומן לטפל בחולי אלצהיימר ודמנציה.

בית אבות לתשושי נפש ומחלקות לתשושי נפש בבתי האבות הם מקומות סגורים, ללא אפשרות לצאת מהבית ללא ליווי, כדי שלא יקרה מצב של הליכה לאיבוד. בבתי אבות אלו יש פעילויות לשימור היכולות שעדיין קיימות, ובעיקר לתת איכות חיים גבוהה ככל הניתן בשלב הזה של החיים, תוך שמירה מקסימלית על כבודם של המטופלים. 

אם אתם צריכים עוד מידע על מסגרות לחולי דמנציה, בתי אבות לתשושי נפש, או מחלקות לתשושי נפש, צוות היועצות שלנו כאן באתר ״ההורים שלי״ עומד לרשותכם בשיחת ייעוץ, הכוונה והשמה ללא כל תשלום מצדכם.