על מנת לאפשר את הטיפול הטוב ביותר בהתאם לצרכי הדיירים בבית האבות, קיימות מספר מחלקות שונות:מחלקת עצמאיים – בני הגיל השלישי העצמאיים, שאינם זקוקים לעזרה תפקודית כלל.
מחלקה לתשושי גוף – בני הגיל השלישי הזקוקים לעזרה מינימאלית בפעולות היומיום.
מחלקה סיעודית – בני הגיל השלישי הזקוקים לעזרה בכל פעולות היומיום וכן להשגחה צמודה.
מחלקה לתשושי נפש – בני הגיל השלישי הסובלים מירידה קוגניטיבית וזקוקים להשגחה צמודה וסיוע בפעולות היומיום. מחלקה לתשושי נפש הינה מחלקה סגורה בפיקוח משרד הבריאות.
על פי מה נקבעים התעריפים לבתי אבות?
תעריף בית האבות נקבע על פי מספר גורמים: מיקום בית האבות- ממוקם במרכז או בפריפריה, בעלות בית האבות – פרטי, ציבורי או ממשלתי, סוג המחלקה בהתאם למצב התפקודי- עצמאיים, סיעודיים, תשושים וכו'. עלויות בית האבות הינן גבוהות, אך ישנן מספר דרכים לסיוע בתשלום זה.
אפשרויות התשלום לבית אבות
משאבים שנצברו – פנסיות, חסכונות וזכויות שנצברו לקשיש במהלך השנים. במידה ולקשיש דירה בבעלותו, ניתן להשכיר/למכור את הדירה ובכך לממן את המעבר לבית האבות ולמחלקה הרלוונטית לו.
ביטוח פרטי וקופת החולים – יש לבדוק מול קופות החולים וחברות הביטוח אלו זכויות קיימות לכם מטעם הביטוח שרכשתם. קופות החולים מציעות מגוון ביטוחים היכולים לסייע למימון בית אבות סיעודי במידה ויהיה צורך בכך.
הטבות משרדי הממשלה – משרדי הממשלה מעניקים הטבות מיוחדות לבני הגיל השלישי:
מס הכנסה-
קשישים המתגוררים בבתי אבות זכאים למגוון הטבות מס. כמו כן, משרד האוצר מקל על בני משפחתם של הקשישים השוהים במוסדות ומעניק להם הקלות מס שונות. ההטבה לבני המשפחה חלה רק על בן משפחה אחד.
הרשות המקומית-
הרשויות המקומיות מפעילות מחלקות לטיפול בקשיש מטעם משרד הרווחה אשר מעניקות לקשישים סיוע במעבר לבית אבות. מחלקות אלו לוקחות חלק במימון בית האבות בשיתוף בני המשפחה. גובה המימון תלוי בהכנסות הקשיש, בני הזוג, הילדים ובני זוגם.
קוד משרד הבריאות – ניתן על פי מצבו התפקודי של הקשיש וההכנסות הכלכליות שלו ושל בני משפחתו. הקוד הנו מסמך מטעם משרד הבריאות, המאשר כי יש צורך בסיוע במימון שהותו של קשיש סיעודי או תשוש נפש באחד המוסדות, במידה ויש מקום פנוי.
חוזה בין הדייר לבין בית האבות
החוזה שנחתם מול בית האבות מאשר את הסכמתו של הקשיש לשהות במוסד וכן את הסכמתו של המוסד לטיפול בקשיש. מטרת החוזה היא לקבוע חובות, זכויות ותשלום למוסד. כמו כן, החוזה מסדיר את נושא הטיפול בקשיש, המגורים והשירותים להם הוא זכאי.
תנאים חשובים בחוזה
תשלום – בחוזה בין הדייר לבין בית האבות צריך להיות מצוין גובה התשלום, אמצעי התשלום, מי משלם ותאריכי התשלום. בנוסף, יש להגדיר את התנאים להחזרים כספיים במקרה של עזיבת הדייר וכן לקבוע אופן תשלום עתידי (הצמדות למדד ולמטבע זר, מיתון וכו').
השירותים – המוסד כולל מגוון שירותים כמו ארוחות, בריאות וסיעוד, שירותי דת, שירותי כביסה ועוד. יש להתייחס לזכויות המדויקות של הדייר וכן לשים לב אילו שירותים כלולים בתשלום ואילו בתשלום נוסף. במידה ויש שירותים הדורשים תשלום נוסף, החוזה צריך לציין את הסכום המדויק.
תקופת ניסיון – לפני המעבר לבית אבות, ניתן לשהות במוסד לתקופת ניסיון של כ- 3 חודשים. לאחר תקופה זו, מחליט הדייר וכן נציגי המוסד על המשך מגוריו של הדייר במקום.
דיור – יש להגדיר את גודלו של החדר וכן את הריהוט שנמצא בו ולרשות הדייר (מקרר, מיטה, תנור וכו'). כמו כן, יש לציין איזה ציוד רשאי הדייר להכניס לחדרו ומה ניתן לעשות עם הציוד במקרה עזיבה.
אחריות המוסד – יש להגדיר את אחריות המוסד על הדייר ועל רכושו. יש לבחון את הסדרי הביטחון ומדיניותו במקרה של גנבה/פגיעה ברכוש או במקרה של פציעה/תאונה וכן רשלנות רפואית בבית האבות.
ביטחון כלכלי – בכדי למנוע מקרים של אי עמידה בתשלום ואי עמידה בתנאים של המוסד וכן תשלום החזרים המגיעים לדייר, ישנה זכות לשני הצדדים לוודא את הביטחון הכלכלי של כל צד, הן של הדייר והן של בית האבות.
מעבר מחלקות – במהלך השהייה במוסד, ייתכן כי מצבו התפקודי של הדייר ישתנה ויהיה צורך להעבירו למחלקה המתאימה לו באופן הטיפול. חשוב להגדיר בחוזה את התנאים למעבר בין מחלקות – עלויות, קבלת החלטה, טיפול וכו' וזאת על מנת שלא לעכב את הטיפול הנדרש בשלב מאוחר יותר. לרוב, ההחלטה על המעבר מחויבת באישורו של הדייר וכן של האפוטרופוס שלו ויש באפשרותם לערער על החלטת המוסד.
אשפוז ממושך/עזיבה – ישנם מקרים בהם על הדייר לעזוב את המוסד לאשפוז ממושך או לצורך בדיקות שונות. לכן, חשוב לציין בחוזה את תנאי שמירת החדר וכן החזרי התשלום. בנוסף, יש להסדיר את התנאים במקרה של עזיבת הדייר את המוסד וההחזרים המגיעים לו בסעיף "סיום חוזה".
קוד משרד הבריאות
כאשר קשיש זקוק לאשפוז במעון סיעודי או במחלקה לתשושי נפש, ישנה אפשרות לקבלת סיוע במימון האשפוז מטעם משרד הבריאות. הסיוע מותנה בהשתתפות עצמית של הקשיש ובני משפחתו ובהתאם להכנסותיהם החודשיות.
המדדים לקבלת קוד משרד הבריאות
– הקשיש מוגדר על ידי לשכת הבריאות המקומית כחולה סיעודי או תשוש נפש.
– מסמכים המעידים על מצבו התפקודי של החולה וכן עמידתו בתנאי משרד הבריאות.
– המוסד הייעודי פועל ברישיון משרד הבריאות וכן קיים הסכם לקבלת דיירים במימון מטעם משרד הבריאות.
תהליך קבלת הסיוע
1. פנייה ללשכת הבריאות – ניתן לפנות לכל לשכת בריאות בארץ הנמצאת בקרבה למגוריו של הקשיש (עפ"י כתובתו בספח תעודת הזהות) על מנת לקבל מידע, ייעוץ, טפסים ופתיחת "בקשה לאשפוז".
2. הגשת מסמכים – טופס פניה, צילום ת.ז, טפסים רפואיים וחוות דעת סוציאלית. במקרים מסוימים יידרשו טפסים נוספים.
3. פגישת בני המשפחה עם אחות ועובדת סוציאלית מטעם משרד הבריאות – לשם הערכה ראשונית של מצב הקשיש ושל הסביבה הקרובה אליו.
4. סיווג הקשיש – החלטת הועדה האם הקשיש אכן מסווג כסיעודי או כתשוש נפש.
5. בחירת מוסד סיעודי – בחירת המוסד מתוך רשימת המוסדות המאושרים על ידי משרד הבריאות.
6. חישוב השתתפותם של המשפחה במימון – חישוב ההכנסות של הקשיש, בן/בת הזוג וילדיו הבגירים.
7. התחייבות בני המשפחה לתשלום שנקבע – חתימה על כתב התחייבות אישי לתשלום חודשי על סך ההשתתפות שנקבעה לכל אחד מבני המשפחה.
8. מעבר למוסד – הקשיש יוכל לעבור לאשפוז במוסד סיעודי או מוסד לתשושי נפש לאחר תום התהליך.
תהליך קבלת הקוד יכול לקחת כשלושה חודשים, לכן, במקרים בהם יש צורך בכניסה מיידית, ישנם בתי אבות המאפשרים הסדר כספי שנקרא טרום קוד. הטרום קוד מיועד לתשלום מופחת לבית האבות עד לקבלת קוד משרד הבריאות. טרום הקוד נקבע על פי יכולותיו הכספיות של הקשיש וכן הדרישה של בית האבות.
העסקת מטפל או מעבר לבית אבות
במידה והמצב מאפשר זאת, חשוב להתייעץ עם הקשיש לגביי רצונו. במידה וההחלטה היא בידי המשפחה, יש להתייחס למספר נקודות:
שיקולים כלכליים – עלות המגורים בעבור בית אבות גבוהה מעלות העסקה של עובד זר. ניתן לקבל עזרה מטעם משרד הבריאות (קוד משרד הבריאות) למימון המגורים בבית אבות וכן לקבל עזרה מטעם ביטוח לאומי הנקראת גמלת סיעוד, למימון העסקת עובד זר.
פיקוח – בתי האבות בארץ נמצאים בפיקוח ומעקב של משרד הבריאות וכפופים לתקנים, סטנדרטים ונהלי טיפול. לעומת בתי האבות, עובד זר אינו נמצא במסגרת עם נהלים, ולכן המשפחה היא היחידה שיכולה לעקוב ולפקח על הטיפול.
ניהול הבית – כאשר מעסיקים עובד זר, יש צורך לנהל את הוצאות הבית, הוצאות העסקת עובד זר וכן ניהול הטיפול הרפואי של הקשיש. כאשר הקשיש מתגורר בבית אבות, אין צורך בניהול הבית והטיפול הרפואי.
זכויות העובד הזר – העסקת עובד זר כרוכה במעקב על חופשות וחגים של המטפל, ימי מחלה והיעדרויותיו. במקרים כאלו, לעתים יש צורך במציאת ממלא מקום או החלפת המטפל.
מצבו התפקודי של הקשיש – כאשר מעסיקים עובד זר לקשיש הנמצא במצב תפקודי מורכב, יכול להיווצר מצב בו מטפל אחד אינו מספיק ומתקשה לטפל בקשיש עקב חוסר מנוחה. במקרה כזה, ישנם מטפלים שעוזבים ונוצרת תחלופה של עובדים שמקשה על הקשיש ומשפחתו. בבתי אבות ישנם מטפלים רבים ובכך ערוכים לטפל בקשישים במצבים השונים.
חיי חברה – בבתי אבות ישנה אפשרות ליהנות מחיי חברה ותרבות בתדירות יומיומית עם המטופלים השוהים במקום. בנוסף, ברוב בתי האבות ישנן מסגרות התומכות גם בבני משפחת הקשיש. בעוד שקשיש השוכן בביתו עם מטפל מבלה את רוב היום רק עם העובד הזר.
תפקיד המשפחה בהתנהלות בית האבות
כאשר מעברים קשיש הקרוב אלינו לבית אבות, ישנה חשיבות גבוהה להימצאות בני המשפחה במקום. בשנים האחרונות ניתן לשים לב לעלייה במספר הדיווחים על הזנחה וטיפול לקוי בקשישים המתגוררים בבתי אבות. הגעה תכופה של בני המשפחה למוסד, עוזרת לשים לב לשינוי בטיפול ובהתנהגות המטפלים לקשיש. על מנת לוודא את הטיפול, ישנם מספר סימנים אליהם כדאי להתייחס:
צוות המטפלים – אנשי הצוות במוסד הופכים להיות האנשים הקרובים והמשמעותיים בחיי הדיירים, אך יש לגלות ערנות לגביי יחסיהם אל המטופלים. כאשר אתם מגיעים לביקור בבית אבות, התייחסו לאופן הטיפול של הצוות לדיירים אחרים בבית- האם מתייחסים אליהם, האם מדברים אליהם בצורה נעימה וכו'.
מראה הקשיש – גלו ערנות לבגדים שהוריכם לובשים- האם הצוות דואג להחליפם, האם נקיים וכו'. בגדים מלוכלכים הינם סימן להזנחה. במידה והקשיש זקוק לחיתולים, עקבו אחר תדירות החלפתם.
מצב רוחו של הקשיש – שימו לב לשינויים בהתנהגותו או במצב רוחו של הקשיש. חשד באנשים, עייפות ועצבנות הינם רגשות המעידים על הזנחה במוסדות. הקשיבו לקשיש וגלו סבלנות ורצינות לתלונות אותן הוא מעלה בפניכם.
מעקב תרופות – בדקו את התרופות אותן נוטל הקשיש ושימו לב כי הן לא גורמות לו לתופעות לוואי. בנוסף, היו ערניים להתנהגותו- מצב של עייפות קבועה או בלבול לעתים נגרמים ממינון גבוה של תרופות הרגעה אותן מקבל מהצוות.
התייחסות רפואית – שימו לב לגופו של הקשיש, במקרה בו הקשיש ספג מכה או נפילה שלא טופלה, לרוב יישארו סימני חבלה שניתן לזהות על הגוף. בנוסף, בקשו לראות את תוצאות הטיפולים והבדיקות שנעשו למטופל. הקשיש נמצא באחריות קופת החולים ויש באפשרותכם לבקש חוות דעת מרופא המשפחה.
במידה וזיהיתם סימני הזנחה בקשיש, נסו לפתור זאת מול העובד הסוציאלי או מנהל המוסד. במקרה ונראה כי יש צורך בפניה לגורם נוסף, תוכלו לפנות למשרד הבריאות ומשרד הרווחה שיוכלו להתערב בהתנהלות המוסד ובמקרה קיצוני, אף לדאוג לסגירת המקום.
