בית אבות

אילו אפשרויות דיור עומדות כיום בפני בני הגיל השלישי?

מרכזי הדיור המוגן-

מרכזי הדיור המוגן הם קונספט אמריקאי, שיובא לישראל בתחילת שנות ה-90. מדובר בקומפלקס מגורים יוקרתי לרוב, הכולל דירות גדולות ומאובזרות היטב. הדיורים המוגים מציעים מתקנים מתקדמים כמו בריכה חדר כושר, אולם תרבות, ומספקים שירותים חברתיים, תרבותיים וכמו כן שירותי רפואה. פתרון דיור זה מיועד בעיקר עבור אוכלוסייה מבוגרת המעוניינת לגור בסביבה איכותית המאפשרת איכות חיים גבוהה. מרכזי הדיור המוגן, בגלגולם הראשון קמו כבתי אבות, במיוחד כדי לתת מענה לאוכלוסייה מבוגרת שמתפקדת באופן עצמאי לחלוטין, אשר צלולה בנפשה ושאינה זקוקה כלל לעזרה סיעודית, אם כי כיום מרבית מרכזי הדיור המוגן כבר ערוכים לקלוט אוכלוסייה המתאפיינת ברמות תפקוד שונות. כך למעשה, בבתי הדיור המוגן ניתן למצוא כיום מספר אגפים, גם כאלה המתאימים לקשישים תשושים, סיעודיים, תשושי נפש ועוד.

בתי אבות-

ההבדלים בין בתי אבות לבין מרכזי הדיור המוגן הולכים ומטשטשים, בשל התחרותיות הרבה המאפיינת את שוק פתרונות הדיור לאוכלוסיית הקשישים ובני גיל הזהב. תחרותיות זו הובילה כל מרכז מגורים המיועד לבני הגיל השלישי לשאוף לספק את מירב השירותים האפשריים ולתת מענה לקשת מקסימאלית של צרכים ומצבים תפקודיים המאפיינים את בני הגיל השלישי. בגלגולם הראשוני, קמו בתי האבות כמרכזי מגורים המיועדים עבור אוכלוסייה מבוגרת שלא יכולה לתפקד באופן עצמאי וזקוקה לליווי וסיוע סיעודי ברמות שונות ובתכיפות משתנה. בעבר, בתי אבות סיעודיים, בתי אבות לתשושי נפש או בתי אבות לקשישים סיעודיים מורכבים היו בעיקר פתרונות הדיור שבלטו בנוף, אך כיום, מרבית בתי האבות כבר כוללים גם מחלקות לבני גיל הזהב שהם עצמאיים לחלוטין, ומהבחינה הזו הם פועלים במתכונת דומה לזו המאפיינת את בתי הדיור המוגן.

מרכזים גריאטריים- 

מרכזים גריאטריים הם מעין שילוב בין בתי חולים לבין בתי אבות סיעודיים. מבחינת רמת השירותים הרפואיים שהם מספקים ומההיבט של התדירות בה ניתנים שירותים אלה לקשישים החיים במסגרתם, דומים המרכזים הגריטאריים לבתי חולים. במקרים מסויימים, מזכירים המרכזים הגריאטריים את בתי האבות מההיבט של רמת המחייה הגבוהה שהם מציעים לבני גיל הזהב ומבחינת מגוון פעילויות החברה, התרבות והפנאי שהם מקיימים. מרכזים גריאטריים כוללים מחלקות המיועדות לקשישים, שמצבם התפקודי מוגדר כ"תשוש", "סיעודי", "תשוש נפש" וגם לקשישים הנמצאים במצב של שיקום או "סיעודי מורכב.

מרכזי יום-

אל מרכזי היום מגיעים קשישים המוגדרים כעצמאיים, תשושים, סיעודיים ותשושי נפש, שרוצים להמשיך לחיות בביתם ולהזדקן בסביבתם הטבעית, אך מבקשים להעשיר את שגרת חייהם בפעילויות חברתיות, בהרצאות, בסדנאות, בטיולים ובמפגשים עם בני גילם. מרכזי היום מספקים תמיכה לקשישים ולבני משפחתם בכך שהם מפעילים צוותים מקצועיים, שמטרתם לתת מענה לצרכיהם הנפשיים, החברתיים והפיזיים של המבקרים במרכז, כמו עובדים סוציאליים, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיים וכו'.

בתי אבות סיעודיים-

מתאימים לבני הגיל השלישי שאינם מסוגלים לבצע פעולות בסיסיות יומיומיות בכוחות עצמם, כמו: שכיבה וקימה, ניידות, אכילה, לבישת בגדים, רחצה ושליטה על הסוגרים. מרבית הקשישים החיים בבתי אבות סיעודיים אינם ניידים, לרוב מרותקים לכסא גלגלים ו/או שוכבים במיטתם חלק ניכר מהיום. לפיכך, לצד השירותים הסטנדרטיים שמציע כל בית אבות, כגון: שירותים סוציאליים, ארוחות ,שירותי ניקיון ותחזוקה, מפעילים בתי האבות הסיעודיים גם צוותי סיעוד מקצועיים, המעניקים ליווי וסיוע אישי לקשישים. לרוב, הצוות כולל רופאים מומחים, אחיות מקצועיות ואנשי סיעוד מוסמכים, המצויידים במכשור רפואי מתקדם, המאפשר להם להעניק לקשישים טיפול רפואי ההולם את צרכיהם ואת מצבם. בתי אבות סיעודיים הם פתרון נוח ולעיתים אף הכרחי, לא רק עבור הקשיש עצמו, אלא גם עבור בני משפחתו שרוצים בכול נפשם לטפל בו באופן המיטבי.