תוחלת החיים של נשים בישראל בשנת 2014 היא 84.1 שנים, והיא גבוהה ב- 3.8 שנים מתוחלת החיים של גברים (80.3 שנים). פער זה מסביר את הנתונים המובאים מטה.
בקרב בני 65 ומעלה חלקן של הנשים היה 55.9% , בהשוואה ל- 50.4% בכלל האוכלוסייה.
בקרב בנות 65 ומעלה, 39.9% הן אלמנות לעומת 11.1% מהגברים בקבוצת גיל זו.
בקרב בני 85 ומעלה חלקן של הנשים הגיע ל- 62.6%.
מגמת העליה בתוחלת החיים הולכת ונמשכת, וצופים כי חלקם של בני ה 65+ באוכלוסיה, שעומד היום על כ- 10%, יגדל בשנת 2035 ל- 14.6%.
בשנת 2011 כ- 94% מבני ה 65+ התגוררו במשק ביתם. נתונים מתוך "קשישים בישראל, שנתון סטטיסטי 2014", מאת מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מלמדים כי 31.5% מהם מתגוררים בגפם . חלקם מדווחים על קושי בביצוע תפקודים שונים במשק הבית. רבים מדווחים על תחושת בדידות (42% בקרב בני ה- 75 ומעלה).
קיימים מגוון פתרונות דיור לגיל השלישי, אשר יכולים לתת מענה לצרכים וקשיים אלו. אחד מן הפתרונות הינו הדיור המוגן, המאפשר ליחידים או זוגות עצמאיים להתגורר ביחידת דיור, הכוללת מטבחון, שירותים ומקלחת פרטיים. הדיור המוגן מאפשר לדייריו לצרוך לבחירתם שירותים בתשלום נוסף, כגון: ארוחות, שירותי ניקיון, שירותי כביסה ועוד.
ישנם בתי דיור מוגן ציבוריים ובתי דיור מוגן פרטיים. בתי הדיור המוגן הציבורי מסובסדים על ידי המדינה ומיועדים לעומדים בתנאי הזכאות, דהיינו קשישים אשר אין בבעלותם דירה והכנסתם נמוכה. בתי הדיור המוגן הפרטיים הינם במימון הדיירים עצמם. כיום כבר יש ניצנים מבורכים של בתי דיור מוגן, המאפשרים לדייריהם לממן את השהות בתשלום חודשי, דבר המאפשר לקשישים לשמור על הנכס שלהם בבעלותם, ולהשתמש בדמי השכרתם למימון השהות בדיור המוגן.
במידה וחלה החמרה במצב הרפואי של הדייר/ת, ניתנת האפשרות לצרף ליחידת המגורים גורם מטפל סיעודי, או לעבור למחלקה סיעודית.
סקר בנושא "שירותי הבריאות בבתי דיור מוגן פרטיים", שפורסם על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מלמד כי 84% מהדיירים דיווחו כי הם מקבלים את השירותים שהובטחו להם בבתי הדיור המוגן, ו- 66% הביעו שביעות רצון גבוהה מהשירותים הרפואיים אותם קיבלו.
