תקשורת עם חולי אלצהיימר

כיצד להתנהג עם אדם הסובל מדמנציה?

– שמרו על קשר עין – קשר עין מאפשר תקשורת ללא מילים. חשוב לדבר עם אדם הסובל מדמנציה כאשר הוא יכול לראותכם מכיוון שלא תמיד יצליח להבין אתכם.

– חזרו על מילותיו – לעתים, איננו יכולים להבין את החולה וכוונותיו. במצבים אלו, חזרו על המילים גם אם אינכם מבינים את המשפט. חזרה על מילותיו, נותנים לחולה תחושה שאנו מבינים ומשוחחים איתו.

– השתמשו בשאלות קוטביות – שאלות כדוגמת: איפה הכי כואב? מה הכי טעים? וכו' תורמות לפיתוח שיחה במצבים בהם החולה מפגין כעס ותלונות.

– אל תקשו עם שאלות – שאלות כדוגמת: איך קוראים לי? את זוכרת מי אני? יכולות להכניס את החולה למצב של לחץ, בלבול והרגשה שהם נתונים תחת איום. שאלות אלו יכולות להעליב את החולה ולגרום לו להסתגרות וניתוק.

– שימוש במילים פשוטות – במידה ונראה שהחולה אינו מבין מילה או משפט, חזרו עליו רק פעמיים. לאחר מכן נסו להשתמש במילים אחרות, מורכבות פחות, המפשיטות את המשפט.

 אינטונציה – השתמשו בקול חם ונעים שמעביר לחולה תחושה מרגיעה. כאשר אנו כועסים, מתוחים או מיואשים, החולה שומע זאת ונימת הדיבור שלנו משפיעה עליו.

– סבלנות – לעתים כאשר אנו מדברים עם אדם הסובל מדמנציה, מתקיימת שתיקה ארוכה מצידו הנראית לנו ללא מטרה. גלו סבלנות, נדרש לחולה זמן להבין, להתרכז ולחשוב על תגובה.

– מחוות ללא מילים – השתמשו בצחוק, חיוכים, הבעות פנים ומחוות שונות על מנת להעביר את המסר אותו אתם מעוניינים להעביר. לעתים מחוות ללא מילים יעבירו את המסר בצורה טובה יותר מאשר מילים.

– שתפו את החולה – תנו לחולה להרגיש חלק במתרחש במהלך היום. גם כאשר אינו מגיב לכך, יש לזה ערך.

– חולה דמנציה מקשיב – מכיוון שאנו לא יודעים מה חולה דמנציה מבין או שומע, הימנעו מלדבר עליו בנוכחותו.

התמודדות עם חולה דמנציה בבית:

מחשבות שווא והזיות

חולי אלצהיימר סובלים ממחשבות שווא והזיות (שמיעה, תחושה, ראייה של דבר שאינו קיים). ישנן מספר דרכים להתמודדות במצבים אלו:

– אל תכנסו לוויכוח עם החולה, תאפשרו לו לבטא את עצמו ותגיבו בצורה אותה יוכל לקבל.

– נסו להסיח את דעתו של החולה ולפתח שיחה בנושא אחר.

– יש לפנות לייעוץ הרופא המטפל בבדיקה האם הטיפול התרופתי גורם למצב זה.

סביבה בטוחה

על מנת לשמור על בטיחותו של החולה, חשוב ליצור לו סביבה מוגנת. מספר כללים לשמירה על בטיחות החולה בבית:

– יש להתקין מנעולים על דלתות וחלונות הבית.

– שימו לב כי לחולה אין גישה לחפצים מסוכנים דוגמת סכינים, חומרים רעילים, מזיקים ודליקים.

– שימרו את התרופות במקום בו החולה אינו מודע אליו.

– התקינו אביזרי בטיחות בחדר הרחצה ובמקומות חיוניים.

שוטטות

שוטטות הינה מאפיין מרכזי של חולה דמנציה ויש להקפיד על כללי בטיחות על מנת שלא לסכן את החולה.

– יש להקפיד שדלתות הבית נעולות בכל עת.

– החזיקו בתמונות עדכניות של החולה במקרה בו יש צורך באיתורו.

– דאגו שהחולה יחזיק בתעודה מזהה או פרטי התקשרות דוגמת שרשרת/צמיד.

משפחה וחברים

ביקוריהם של המשפחה והחברים הנם חשובים ביותר לחולה, גם במקרים בהם אינו זוכר את האדם שהגיע לבקרו.

– צרו קשר עין עם החולה, קראו בשמו והציגו את עצמכם.

– הגיעו לביקור בשעות בהן אתם יודעים שהחולה רגוע ויגיב טוב לאנשים.

– ויכוח עם החולה יכול לגרום לו למצב של בלבול, היו סבלניים, הסכימו איתו ונסו לשנות את נושא השיחה.

– לעתים החולה מגיב בתוקפנות ואינו מזהה את הקרובים אליו. אל תפגעו, החולה נתון במצב של בלבול ואינו מתכוון לפגוע בכם אישית.

חגים ואירועים

תקופת החגים עלולה להיות תקופה מלאת מתח וקשה לחולה ולמטפלו. חגים ואירועים דורשים יציאה משגרת היומיום והשקעת אנרגיה וזמן שהחולה אינו רגיל אליו.

– נסו לערב את החולה כמה שניתן והמשיכו לחגוג את החגים כמו שנהגתם בעבר וכן לקיים מסורות משפחתיות.

– נסו להימנע משינויים קיצוניים ומביקורים רבי משתתפים על מנת שלא לגרום לחולה להיות במצב של בלבול וחרדה.

– החג מתבטא באווירה שמחה ומהנה, נסו לקחת בכך חלק וליהנות בעצמכם.

זכרו כי חולה דמנציה עובר ימים טובים יותר וטובים פחות, ייתכן כי מצב רוחו ישתנה מביקור לביקור ויגיב אליכם אחרת בכל פעם. גלו ערנות וסבלנות לכל שינוי והקפידו על חום, חיוכים ותחושת רוגע, שיוכלו להקל על החולה ועליכם בזמן הביקורים.

פתרונות אפשריים בהתמודדות עם חולה דימנציה או אלצהיימר:

כאשר החולה מהווה סכנה הן לעצמו והן לסביבה יש לנקוט באמצעיי השגחה. פתרון ראשון אפשרי הוא השארת הקשיש בסביבתו הטבעית והמוכרת והבאת מטפל סיעודי אשר ישגיע ויפקח עין במשך 24/7. פתרון שני אפשרי, כאשר הקשיש אינו מסוגל להישאר בבית הוא העברתו אל בית אבות יעודי הנקרא בית אבות לתשושי נפש, שם יקבל טיפול מקצועי והשגחה מתאימה.