סימנים לדמנציה

כיצד אוכל לדעת אם בעיות השכחה של בן משפחתי הן בהכרח סימן לאלצהיימר והוא מוגדר כתשוש נפש?

אלצהיימר היא מחלה דמנטית, הגורמת להתדרדרות ביכולותיו השכליות-הקוגניטיביות של הקשיש, בדגש על תפקודי הזיכרון שלו. מחלה זו היא תוצר של תהליך התנוונות של תאי העצב במוח, שהיא לרוב תוצאה של תהליך הזדקנות טבעי של הגוף, אם כי לא תמיד. מאחר שהתדרדרות בזיכרון היא אחד מהשינויים המרכזיים שפוקדים את בני גיל הזהב כחלק מתהליך הזדקנותם, פעמים רבות קשה מאוד להבחין בין התפרצות אלצהיימר, לבין הפרעות נורמטיביות בזיכרון, שתוקפות כל מי שנמנה בקרב אוכלוסיית בני הגיל השלישי, בשלב כזה או אחר.

אנשי מקצוע, גופים מוסדות ובתי אבות המתמחים בחקר האלצהיימר, והפועלים עם אוכלוסיות שסובלות ממנה קבעו זה מכבר קריטריונים שיכולים לרמז על תחילת התפתחותה של המחלה.

הפרעות זיכרון שגורמות לשיבוש שגרת היומיום, קשיים בתכנון פעולות יומיומיות ובניהולן, קשיים בביצוע פעולות מוכרות מחוץ לבית או בתוכו, קשיים בתפיסה המרחבית והחזותית, קשיים בדיבור, קושי במציאת חפצים, קושי בהתמצאות במקום או בזמן, שיפוט לקוי, הימנעות מביצוע פעילויות שבוצעו בעבר, הימנעות מעבודה ושינויים אישיותיים, כל אלו הם סימפטומים שיכולים להעיד על קיומה של המחלה.

למעשה, אלצהיימר היא מחלה השונה מבעיות זיכרון אחרות השכיחות בגילאים מבוגרים, בכך שלצד תפקודי הזיכרון, נפגעים גם תפקודים נוספים כמו תפקודי חשיבה, יכולת הדיבור ובעיות בשיוך חפצים, אנשים או בזיהויים, אנשים במצב זה מוגדרים גם כתשושי נפש. כמו כן, במקרים מסוימים בעקבות הניוון המוחי נפגעות גם פעילויות מוטוריות של החולה כמו כושר האכילה, כושר ההליכה ושליטה על סוגרים וכו'. כתוצאה מכך בשלבים המתקדמים של המחלקה עלול הקשיש להפוך לסיעודי. על אף כי התסמינים המקדימים למחלה הוגדרו באופן ברור מאוד, יש לציין כי עד היום לא קיימים בדיקה או אבחון שניתן לבצע כדי לאבחן את המחלה. על אף שהמחקר בנושא אלצהיימר צובר תאוצה ומתפתח, בדיקות נוירולוגיות לגילוי המחלה באופן ישיר עדיין לא קיימות, כך שאיתור המחלה נעשה, על-ידי שלילת גורמים נוספים שיכלו היו להסביר את התפרצותה, זאת באמצעות מבחנים פסיכיאטריים, ביצוע מבחני הדמייה של המוח ועוד.

האם וכיצד ניתן לטפל במחלה?

על אף שאין דרך לאבחן את המחלה באופן ישיר, כאשר מתעוררים התסמינים הראשונים, רצוי להתחיל בתהליך אבחוני שיכלול בדיקות רפואיות ואחרות, כדי למצוא את הסיבה לקשיים ולבעיות בתפקוד היומיומי ובמטרה לתת טיפול מתאים. דיסאוריינטציה, בעיות זיכרון, בעיות בריכוז ושכחה יכולות לרמז לא רק על אלצהיימר, אלא גם על דיכאון למשל, ומאחר שקיימות תרופות שיכולות לסייע לקשיש בכל אחד משני המצבים, רצוי לערוך אבחנה, שתכתיב את דרך הטיפול הראויה.

הטיפול במחלת האלצהיימר עבור תשושי נפש הוא טיפול אינטגרטיבי, הכולל מתן תרופות כימיות, טיפול מקצועי תומך, כמו: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וטיפול רפואי שגרתי בבעיות שיכולות להיות תוצר לוואי של המחלה, כמו: זיהומים בעור, פצעי לחץ וכו'. יש לציין, כי הטיפול במחלה יכול רק למנוע התדרדרות נוספת במצבו של הקשיש, ולעכב את תהליך ניוון תאי העצב במוח, אך הוא לא מאפשר ריפוי מוחלט ועצירה של המחלה כליל.