להתחיל לחיות בפנסיההמגמה היום מתיישרת עם אורח החיים הקפיטליסטי מערבי שבא לידי ביטוי בכך שאוכלוסיות מבוגרות שסיימו לבנות את חייהם, ובניגוד לעבר, לדאגה לנכדים ולגורל הילדים הצטרף הרצון לחיות חיים מספקים, מלאי חוויות, בתנאי נוחות ורווחה של 5 כוכבים (כמובן למי שיכול להרשות לעצמו).

הדיור המוגן מספק חווית מגורים אחרת שנהוגה כבר שנים בארצות הברית בכפרי גמלאים, עם דירות ברמה גבוהה ושירותים מקיפים, יחד עם חוגים, פנאי והעשרה שרוב הצעירים רק היו חולמים לממש… ולכן גיל הכניסה של המצטרפים לדיור המוגן יורד משנה לשנה.

מטבע הדברים במרוצת החיים התובענית של ימינו, ילדיהם של האזרחים הוותיקים (בגילאי 45+) עסוקים בקריירה ובמשפחה הגרעינית שלהם ולכן לא פעם נדחקים הוריהם לחיי בדידות, בייחוד אם אחד מההורים הלך לעולמו. זו אחת הסיבות שיש נהירה והתעניינות במעבר לחיים בדיורים המוגנים. הילדים מצדם לרוב מפרגנים להורים בהחלטה, וזאת לעיתים בגלל רגשות האשמה המקוננות אצלם על הקמת משפחה משלהם "ונטישת" ההורים.

היום, מבין הפנסיונרים המוגדרים ע"י המדינה (גברים מגיל 67 ונשים מגיל 62) רק 2-3 אחוזים גרים בבתי דיור מוגן, אחוז נמוך ביחס למספרים המקובלים במדינות המערביות. תוחלת החיים בממוצע בישראל היא: גיל 80 לגברים וגיל 82 לנשים, נתון זה מלמד שמרגע גיל הפרישה, אדם חי בממוצע כ-15-20 שנה, ולכן סגנון החיים של ימינו במקביל לשינויים הגופניים אותם עוברים דוחקים בהם לנצל את הזמן הזה בעיקר לחיים מלאי חוויות ופעילויות.

המחייה והשירותים הניתנים בבתי דיור מוגן מאפשרים עצמאות, אך יחד עם זאת עוטפים את הדיירים בהמון פעילויות פנאי ובתוכנית שבועית גדושה הכוללת: אירועים, טיולים, הרצאות, הופעות, פעילויות יצירה, סדנאות, מתקני ספורט ובריאות שממלאים את רוב שעות היום. יחסים וזוגיות נרקמים אף הם בין כותלי הבתים, מתוקף שהייה של מאות דיירים תחת קורת גג אחת, ובניגוד לתדמית הלא מחמיאה של העשור השמיני והתשיעי, המציאות של חיים משותפים של קהילה כזו הרבה יותר ורודה ופורה.

בבתי הדיור המוגן נהוגים מספר מסלולי מימון לצורך ביצוע המעבר, בד"כ המסלולים מורכבים מהפקדת סכום חד-פעמי הנקרא "פיקדון", עם שחיקה שנתית (2-3% לרוב) ומתשלום חודשי הנקרא "דמי אחזקה", הכולל את כל העלויות הנדרשות למחיה (תשלומי חשמל, מים, ארנונה, ניקיון הבית, תרבות ומתקנים כמו: בריכה, חדר כושר, אודיטוריום, ספריה ומרפאה). ברוב הדיורים המוגנים קיימת מסעדה וסופר מרקט צמוד. כמובן שלכל דיור מוגן יש תנאים ספציפיים לו, והתייחסות שונה לגבי השירותים הכלולים בדמי האחזקה, אך בתי הדיור המוגן מאוד גמישים והולכים לקראת בני הגיל השלישי בכדי להתאים לכל דייר את המסלול הרלוונטי לו.

ישנם מסלולים של תשלום חודשי ללא הפקדת פיקדון, אך במסלולים כאלה התשלום החודשי יהיה גבוה מאוד ויכול להגיע לכ-20,000 ₪ בחודש, אולם על אף זאת, בבתים מסוימים הוא אטרקטיבי למרות המחיר הגבוה. טווחי המחירים משתנים בין מסלולי המימון המונהגים, ובין בתי הדיור המוגן השונים בהתאם לגודל הדירה, לאופייה (דירת חדר,3,2 חדרים, דירת גן או פנטהאוז) למיקומה בבניין ולסוג השירותים הניתנים במקום.