דווקא האפשרות לבחון לעומק בגיל השלישי את רצון האדם ביחס למה שיעשה ברכושו לאחר מותו, היא שיוצרת סדר רב, וחוסכת פעמים רבות סכסוכים עתידיים ומיותרים בנושא הירושה. במסגרת ההסכמים עם בתי אבות או בתי דיור מוגן נושא הירושה עולה למחשבה. כאשר הקשיש מתגורר בדיור מוגן עיניין הירושה נזכר בשני היבטים עיקריים . האחד, קביעה הסכמית לפיה הזכות שהדייר מקבל בבואו להתגורר בבית הדיור המוגן אינה ניתנת להורשה, וההיבט השני, מתייחס למסלול שבו הופקד ע"י הדייר פיקדון, וכולל קביעה הסכמית ביחס לאופן השבת יתרת הפיקדון ע"י בית הדיור המוגן ליורשי הדייר לאחר פטירתו. קרי, הזכות להתגורר ביחידת הדיור בבית הדיור המוגן אינה מועברת ליורשי הדייר, אך יתרת דמי הפיקדון, שלרוב כוללת סכומי כסף גבוהים בסך מאות אלפי שקלים, כן תעבור ליורשי הדייר עם פטירתו, בהתאם ליתר תנאי ההסכם בין הצדדים. מיותר לציין, כי בעת עשיית צוואה, באפשרות הדייר לקבוע מראש על פי רצונו האישי את אופן חלוקתו של יתרת דמי הפיקדון בין היורשים.
יחד עם זאת, פעמים רבות אנשים בגיל השלישי נרתעים מעשיית צוואה רק משום שאינם מכירים ו/או יודעים מהן הצורות האפשריות והזמינות לעשותה. על כן, חשוב לדעת כי על פי הדין, קיימות לא פחות מארבע צורות
אפשריות לעשיית צוואה:
צוואה בכתב יד – צוואה הנכתבת כולה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך הכתוב בכתב ידו וחתומה על ידו.
צוואה בעדים – צוואה בכתב שבה מצוין תאריך עריכתה, עליה המצווה חותם בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפניהם כי זו צוואתו. בנוסף, ובמעמד החתימה, נדרש כי אותם עדים יאשרו בחתימת ידם על פני הצוואה כי המצווה אכן הצהיר וחתם כאמור.
צוואה בפני רשות – יכולה להיעשות בעל פה או בהגשת דברי הצוואה בכתב בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי.
חשוב לדעת, כי אדם שעושה צוואה באחת משלושת הצורות הללו, בכתב יד, בעדים או בפני רשות, יכול להפקידה אצל הרשם לענייני ירושה. המשמעות היא, שבמקרה של צוואה בכתב יד או בעדים שהופקדה כאמור, מעמד הצוואה יהא כראיה לכאורה לכך שהאדם הנקוב בה כמצווה אכן עשה את הצוואה, ושהצוואה נעשתה לכל המאוחר ביום הפקדתה אצל הרשם לענייני ירושה. במקרה של צוואה בפני רשות שהופקדה, בנוסף על כך שמעמד הצוואה יהא ראיה לכאורה לכך שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה, הצוואה גם תשמש כראיה לכאורה ביחס למועד ולמקום עריכתה.
צוואה בעל פה – נעשית במקרים חריגים של שכיב מרע או שאדם רואה עצמו מול פני המוות, בהם ניתנת לאותו אדם אפשרות לצוות בעל פה בפני שני עדים. במקרה כזה, על תוכן הצוואה, מועדה ונסיבות עריכתה להירשם בזיכרון דברים שיחתם בידי אותם העדים, ויופקד על ידם אצל הרשם לענייני ירושה, בהקדם האפשרי. בהקשר זה חשוב לציין, כי בשל הנסיבות החריגות הקיימות בעריכת צוואה מסוג זה, קבע המחוקק כי צוואה כזאת תהא בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו אותן הנסיבות החריגות שהצדיקו את עשייתה והמצווה עדיין בחיים.
עיננו הרואות, כי חוק הירושה מקנה חופש פעולה ומכיר בעשיית צוואה בשלל דרכים מגוונות, כך שכל אדם יכול לבחור את האופן המתאים לו ביותר לעשיית צוואתו. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי מלאכת עשיית הצוואה הינה מלאכה מורכבת הצופה פני עתיד, ובשל כך, פעמים רבות כדאי ומומלץ לערב בעל מקצוע מיומן בעת עשייתה.
לקבלת מידע נוסף, אתם מוזמנים לפנות לעו"ד מירי שאול בלס באתר האינטרנט בדוא"ל [email protected]
או בטלפון 08-9981500.
*עו"ד מירי שאול בלס עוסקת בתחום הדיור המוגן והגיל השלישי.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה ו/או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
