זכויות העובדים הזרים

שכרם של העובדים הזרים

שכר המינימום הנו השכר המינימלי אותו רשאי המעסיק לשלם לעובד. שכר המינימום נקבע במטרה להבטיח לעובד שכר מינימלי ממנו הוא יוכל להתקיים בכבוד וכן על מנת למנוע את ניצולו במקום העבודה. השכר ההתחלתי של העובדים הזרים שווה לשכר המינימום במשק, שנקבע על פי החוק.

נכון לינואר 2017, שכר המינימום העדכני במשק הישראלי עומד על 5,000 ₪. דמי הכיס השבועיים המגיעים לעובד הזר הם חלק משכרם החודשי ולרוב עומדים על כ-100 ₪ לשבוע. ישנם סכומים אותם ניתן לנכות משכר המינימום של העובד על פי תקנות בגין הוצאות בפועל כגון הוצאות על מגורים, הוצאות נלוות, ביטוח רפואי ועוד.

חופשה שנתית לעובדים הזרים

חוק החופשה השנתית מאפשר לכל עובד לקבל חופשה שנתית בתשלום, בהתאם לוותק העובד במקום העבודה. מספר הימים המגיעים לעובד הזר עם ותק של 1-4 שנים בעבודה עומד על 14 ימי חופש, 16 ימי חופש בשנה החמישית, 18 ימי חופש בשנה השישית וכך בכל שנה עולים מספר ימי החופש ביום נוסף עד למקסימום 28 ימים בשנה.

במהלך חופשת העובד, הוא זכאי לקבל תשלום שווה ערך לשכרו הרגיל. במידה ומדובר בעובד זר המקבל תשלום במשכורת חודשית, על המעסיק לשלם לו כפי שהיה מקבל על אותם ימים. במידה והעובד הזר מועסק בשכר יומי, המעביד ישלם לו את השכר היומי הממוצע שלו.

ימי מחלה לעובדים הזרים

לכל עובד זר מגיעה הזכות לקבלת יום וחצי מחלה בחודש, בהתאם לחוק דמי מחלה, עד לצבירה של כ-90 ימי מחלה. מעבידו של העובד הזר מחויב לשלם כ-50% משכרו ביום השני והשלישי ומהיום הרביעי והלאה, העובד זכאי לקבל את מלוא שכרו. ימי המחלה נצברים החל מתחילת עבודתו. בנוסף, ישנם חוקים העוסקים במקרים של מחלת הורה, ילד ובן זוג. בהתאם לתנאים שנקבעו, חוקים אלו מקנים לעובד את הזכות להיעדרות, וזאת על חשבון מכסת ימי המחלה של העובד.

דמי הבראה לעובד הזר

כאשר עובד זר משלים שנת עבודה, הוא זכאי לקבלת 5 ימי הבראה בסכום העומד על 378 ₪ ליום (החל מיולי 2014 ואילך). העובד זכאי ל-6 ימי הבראה בשנה השנייה והשלישית ובין השנים ה-4-10 זכאי ל-7 ימים. עובד זר העובד במשרה חלקית, יקבל את דמי ההבראה באופן יחסי. חישוב הגובה של דמי ההבראה נעשה לפי: כמות ימי ההבראה x התעריף ליום על פי הסכום שנקבע בחוק. עובד זר שאינו קיבל את דמי ההבראה המגיעים לו על פי חוק, זכאי לתבוע את דמי ההבראה רטרואקטיבית וזאת במידה שלא עברו מעל ל-7 שנים מהמועד בו היה אמור לקבל את התשלום. עובד אינו רשאי לוותר על דמי ההבראה להם הוא זכאי, גם במידה ונאלץ לוותר על סכומים אלו עקב לחץ המעביד או חוסר הבנה, אין להסכמתו תוקף מחייב.

יום המנוחה של העובד הזר

על פי פסק דין שנקבע בבית הדין הארצי לעבודה, יום המנוחה השבועי המגיע לעובד הזר עומד על 36 שעות רצופות. בנוסף, מעסיקו של העובד צריך לציין בכתב ובעל פה את זכותו של העובד לחופשה השבועית וכן להבהיר כי העובד יכול לשהות בבית המטופל או מחוצה לו במהלך יום החופשה.

יש להדגיש לעובד כי במהלך יום חופשתו הוא אינו מחויב למטופל וכי פטור מכל עבודה הקשורה אליו. המעסיק או בני המשפחה אינם רשאים לדרוש מהעובד לבצע את עבודתו במהלך יום החופשה גם במקרים בהם בחר העובד להישאר בבית המטופל.

יום המנוחה של העובד מתחיל ברגע בו סיים את חובותיו באותו היום, כולל השגחה על המטופל וצריך להימשך כ-36 שעות רצופות.

תשלום לעובד הזר על עבודה ביום מנוחתו

במידה והעובד הזר עבד במהלך יום מנוחתו, בהסכמתו ובהסכמת המעביד, התשלום המגיע לו עומד על 150% מהשכר המגיע לו ביום עבודה רגיל.

חישוב השכר ביום המנוחה:

עובד זר המשתכר בשכר מינימום מקבל כ-5000 ₪ בחודש, מכאן ששכר עבודתו ליום מנוחה עומד על 300 ₪ על פי החישוב: 5000 חלקי 25 ימי עבודה שווה ל-200 ₪ ביום, יש להכפיל את שכרו היומי ב-150%, השווה ל-300 ₪ ביום המנוחה.

חופשות חגים

עובד זר זכאי ל-9 ימי חג לפי הנהוג בדתו או בחגי ישראל, על פי בחירתו. במידה והעובד הזר עבד במהלך יום החג, הוא זכאי לתשלום של 150% על יום זה. במידה והחג חל ביום מנוחתו של העובד והוא אכן אינו עבד, יום זה ייחשב כניצול של אחד מ-9 ימי החג המגיעים לו.

ביטוח לאומי

המעסיק מחויב בתשלום לביטוח לאומי עבור העובד הזר בסכום העומד על 2% משכרו. על המעסיק לפנות ישירות למוסד לביטוח לאומי על מנת להסדיר את התשלום. אדם המקבל גמלת סיעוד שעוברת דרך חברת סיעוד לתשלום שכר העובד, פטור מדיווח ותשלום דמי הביטוח על תוספת השכר שמשלם, וזאת במקרים בהם המעסיק פתח לעובד הזר תיק בביטוח לאומי ותוספת השכר שמשלם לעובד אינה עולה על 3000 ₪. במידה ותוספת השכר עולה על 3000 ₪, המעסיק מחויב לדווח ולשלם לביטוח הלאומי על חלקו בשכר.

ביטוח בריאות לעובדים הזרים

כל עובד זר זכאי לביטוח רפואי בסיסי מטעם מעסיקו. עובד זר אינו תושב המדינה ולכן אינו זכאי לזכויות ביטוח הבריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ועל כן המעסיק מחויב לרכוש לעובד הזר ביטוח בריאות באופן פרטי, על חשבונו.

מעסיק שאינו יבטח את העובד הזר בביטוח בריאות, עלול להיענש בקנסות בגין עבירה פלילית כגון קנס כספי ואף תקופת מאסר של כחצי שנה.

תשלום פנסיה

כל עובד זר זכאי להפרשות ביטוח פנסיוני מהמעסיק, מהחודש השישי לעבודתו, וזאת על פי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני שנקבע ב-2008. כאשר עובד זר מתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש וכבר קיים לו הסדר פנסיוני, הוא זכאי להפרשות פנסיה מתחילת עבודתו. החל מינואר 2017 גובה הפרשות המעסיק עומד על 6.5% לפנסיה וכ-6% עבור פיצויים.

חסכון פנסיוני הנו חסכון לטווח ארוך, לכן, ההפרשות יוכנסו לקרן שהיא אינה פנסיונית או לפיקדון מיוחד, כך שהעובדים יוכלו לפדות את הסכום בסיום עבודתם במדינת ישראל.

פיטורים

המעסיק או העובד, מחויבים עפ"י חוק לתת הודעה בכתב לפני פיטורים. במהלך חצי השנה הראשונה של העובד הזר, על המעביד לתת הודעה מוקדמת של כיום אחד עבור כל חודש עבודה. מהחודש השביעי ועד תום השנה הראשונה, המעביד מחויב להודיע כ-6 ימים מראש+ יומיים וחצי על כל חודש עבודה. במידה והעובד הזר עובד למעלה משנה, המעסיק מחויב לתת הודעה מוקדמת של כחודש ימים.

התפטרות העובד הזר

כאשר עובד זר מעוניין להתפטר מעבודתו, עליו להודיע על כך מראש עפ"י הטבלה הבאה:

נוהל זה נקבע על מנת שלא לפגוע במטופלים הקשישים במקרים בהם המטפל מעוניין בעזיבה וטרם נמצא פתרון חדש. רשות האוכלוסין וההגירה קבעה את הנוהל, עם סנקציות אפשריות במקרה בו ההתפטרות נעשתה שלא כנוהל.

פיצויי פיטורים

עובד זר שפוטר לאחר שנת עבודה ויותר, זכאי לקבל פיצויי פיטורים בסכום שכר חודשי אחד עבור כל שנת עבודה. לדוגמא: עובד זר שמשתכר בכ-5000 ₪ בחודש ועבד במשך 3 שנים יהיה זכאי לפיצויים ע"ס 15,000 ₪. (3×5000=15,000). על המעסיק לשלם פיצויים אלו לעובד הזר ברגע הפסקת העבודה, כלומר ביום עבודתו האחרון ולכל המאוחר עד כ-15 ימים מתום ההעסקה.