החוזה מסדיר את גביית הכספים באופן כולל, על כן, חשוב כי יהיה מובן לשני הצדדים, כי מעבר לסכומים הקבועים בחוזה, לא תעשה גבייה נוספת של כל תשלום, וזאת בהתאם לחוק הדיור המוגן, אלא אם כן, הדייר נתן את הסכמתו מראש לאפשרות של גבייה בנוגע לשירותים נוספים שאינם מוזכרים בחוזה.

סכום הפיקדון הינו אותו הסכום אשר על הדייר לשלם בעת הכניסה אל מסגרת דיור מוגן. את כספי הפיקדון יש להחזיר במקרה של עזיבה מרצון או במקרה של פטירה. על מנת להיות בטוחים כי הדיור המוגן יוכל להשיב את הפיקדון, חשוב לבקש לראות ערבות בנקאית באשר לסכום המופקד או חוזה ביטוח. באופן זה תוכלו להבטיח את החזרתם של כספי הפיקדון. מאחר ומדובר בתקופת מגורים ממושכת, חלק מהתשלומים יהיו צמודים לריבית, יש לקחת נתון זה בחשבון, וכמובן, אפשר לנהל משא ומתן לגבי הריבית, על מנת לנסות ולהטיב אותה.

יש לעשות בדיקה מקיפה האם יש בדיור המוגן מחלקה סיעודית או מחלקת תשושי נפש, אליה ניתן יהיה  להעביר דייר שמצבו הנפשי או הבריאותי החמיר והתדרדר במרוצת הזמן, וכיצד ההסכם מתייחס לנושא הסיעוד של הדייר. ההסכם צריך לפרט תנאי מעבר למחלקה הסיעודית בדיור מוגן אם יש, או מחלקה סיעודית שלדיור המוגן יש הסדר עמה, עלות השהות בה, אפשרות להבאת רופא חיצוני וכולי.

חשוב לזכור כי בעלי הדיור המוגן אינם יכולים להטיל קנסות על הדיירים, במידה ואלו החליטו כי אינם מעוניינים, או אינם מסוגלים, להמשיך ולהתגורר במקום. מומלץ מאוד לערוך תחשיב כלכלי מראש, על מנת לבדוק את המסוגלות הכלכלית של הדייר. חשוב לקחת בחשבון הוצאות נלוות, מעבר לתשלום החודשי על השהייה, הוצאות כמו אוכל, בילויים, סדנאות, קניות ועוד. אין זו בושה לבדוק מספר אלטרנטיבות לפני שאתם בוחרים את המקום מבחינה כלכלית. ההוצאות על דיור מוגן עלולות להיות גבוהות, ולא כל מקום מתאים לכל אחד, על כן, מומלץ לערוך השוואה ולבדוק מספר אופציות על מנת לקבל את ההחלטה.